משמעות שמות הרחובות המרכזיים בשכונה
רח' הארבעה
פסגת זאב מרכז
הארבעה הוא הכינוי שבו נזכרו ארבעת חברי ההגנה: עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרון ידידיה ואריה קסלמן, שנהרגו ב-22 בפברואר 1946 במהלך התקפה על מחנה הצבא הבריטי בשרונה שבתל אביב, המקום הנקרא כיום הקריה. ההתקפה הייתה חלק מפעולת מחאה נגד סגירת שערי הארץ בפני עולים יהודים.
רח' השישה עשר
פסגת זאב מרכז
מבצע שמואל היה פעולה צבאית במלחמת העצמאות שמטרתה הייתה תקיפת אוטובוס נוסעים בכביש רמאללה - לטרון, כתגובה להתקפות שנערכו על אוטובוסים יהודים. המבצע נכשל ועלה בחייהם של 16 לוחמים.
רח' מאיר גרשון
פסגת זאב מזרח
(תרס"ג 1903- תשמ"ח 1980) עלה ארצה מכורדיסטן בשנת 1926. עם הקמת המדינה עמד בראש מארגני העליה ההמונית של בני העדה הכורדית מעירק, פרס ושאר אזורי כורדיסטאן והשקיע מאמצים רבים בארגון קליטתם בירושלים, הקים את התאחדות העדה הכורדית בירושלים ואת החברה קדישא ועמד בראשם כנשיא העדה. על פעילותו הציבורית המגוונת לטובת הקהילה הכורדית בארץ בכלל ובירושלים בפרט זכה לאות יקיר ירושלים אותו קיבל במעמד חגיגי מראש עיריית ירושלים מר טדי קולק בב' אדר ב' תשמ"ד (6/3/1984). בשנת 1949 קנה מאיר הקים חברה להובלות. משנות החמישים החלו מאיר ושותפיו להעסיק נהגים ולהסיע פועלים שעסקו בעבודות ייעור ביערות הקרן הקיימת. בשלב מסוים עם התקדמות הטכנולוגית קנו טיוליות והתחילו להסיע תלמידים לטיולים. משנת 1973 התחילה החברה להפעיל אוטובוסים. מאיר עמד בראש החברה ונהל אותה עד לשנת 1988 ומאז מנהלים בניו ונכדיו את החברה המפורסמת בירושלים. על שמו רחוב מרכזי בפסגת זאב מזרח.
רח' דוד ניב
פסגת זאב מערב
(תרע"ו 1916 – תשמ"ט 1989 .(היסטוריון הארגון הצבאי הלאומי, שימש כמנהל מדור העיתונות והרדיו בלשכה הראשית של קק"ל ועורך ביטאונה "קרנינו". קריין באידיש "בקול ציון לגולה", ערך את "דברי הכנסת" ואת הרבעון "ירושלים לספרות". תרומתו הספרותית העיקרית לתולדות ישראל במחקר "מערכות הארגון הצבאי הלאומי" שמהווה מחקר מונומנטלי של תנועת המחתרת היהודית ומלחמתה לשחרור ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית עצמאית.
רח' ירמי ברדנוב
פסגת זאב מערב
קצין-החבלה בחטיבתו. השתתף בפעולות-תגמול שונות, כגון קרב כונתילה, הקרב באיזור ניצנה, הקרב על הכנרת, קרב חוסאן. היה חייל למופת וגילה אומץ-לב מופלא. כקצין השפיע על פקודיו לטיפוח היחסים בין אדם לחברו, בהבינו לנפשם - ובשל כך אהבוהו. ביום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.1956) נפל בקרב בסביבות קלקיליה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "ירמי מן הצנחנים" מובאים דברים לזכרו ועליו מפי אחים ורעים לנשק ואף סיפור-חייו הכתוב בידי אמו. בספרו של אורי מילשטיין "מלחמות הצנחנים" הועלה זכרו.
